הצבת גבולות היא כלי חשוב מאוד בהורות שלנו. גבולות מאפשרים לנו להעביר לילדים היקרים שלנו מה מותר ומה אסור, וכמובן מאפשרים לנו ללמד אותם לקבל לא ולהבין מה הן ההתנהגויות המותרות והלא מותרות בחברה במשפחה ועוד.
פעם אחרי פעם שהורים משתפים אותי בהרגלים שרכשו ילדיהם כמו – הירדמות בסלון אל מול הטלוויזיה בשעת לילה מאוחרת או הירדמות במיטה של ההורים. אני שואלת את ההורים "האם זה נראה לכם?" האם לדעתכם ההרגל הזה טוב? כמדריכת הורים יצא לי ללוות מספר הורים והרבה פעמים, ההורים לא יודעים לענות לי.
מצד אחד זה קל להורים – ילד שנרדם מול הטלוויזיה לא עושה בעיות וניתן למנוע בצורה הזו סכסוכים וריבים.
מצד שני – הוא מסגל לעצמו התנהגות ודפוסים לא טובים, חלקם עשויים להתפתח לוותרנות או להוביל להרגלים מזיקים יותר.
כמדריכת הורים וכאמא לשלוש בנות. אני מבינה את ההורים ואת הנוחיות המסוימת ברגע שהילדים שלנו נרדמים לידנו.
אך השאלה היא האם זה טוב לילד. האם זה מפתח תלות? עד כמה היינו רוצים שהילדים שלנו יהיו תלויים בנו. מה הגבול שלנו. כי אם אנחנו לא מאמינים שצריך להיות גבול אין שום סיכוי לשינוי.
חשוב להבין שלא בהכל חייבים להיות גבולות – יש מותר ויש אסור, יש שחור ולבן אבל יש גם אפור. אנחנו לא רובוטים ולפעמים כהורים גם לנו מותר לחרוג מעט, לאפשר לילד או לילדה טיפה יותר ואפילו "לחרוג" ביחד. אבל – ויש אבל גדול – חשוב לדעת מה הם גבולות הליבה, הגבולות החשובים ביותר אותם לא נעבור ולא נפר לעולם. על מנת לאפשר לילד שלנו להתפתח נכון וכן, על מנת לתת לו דוגמה הורית וחינוך נכון לעתיד, למתבגר ולמבוגר שהוא עתיד להיות.
לפני שנתחיל לעבוד על איזשהו גבול חשוב שנגדיר באופן ברור מה אנחנו כהורים רוצים ומעדיפים – איפה אנחנו כהורים יכולים להתפשר ואיפה אנחנו חוצים את הגבול.
חשוב שנזכור שגבול הוא לא עונש או רדנות אלא קול ברור של הורה, החיים בנויים מגבולות – עשה ואל תעשה, מותר ואסור, כמובן שיש גם באמצע אבל ישנם גם חוקים: אתים, חברתיים וסביבתיים.
הילדים שלנו יכולים לפעמים ללכת לישון מאוחר יותר, או לצפות בסרט עד שעה קצת יותר מאוחרת מבדרך כלל או פעם אחת לא לסדר את הצעצועים לפני השינה. אבל, לשקר נניח – הם לא יכולים, לא משנה מה קרה ומתי הוא קרה (גם שקרים הם דבר טבעי שמלמדים את הילדים להמנע מהם ולשפר ולשתף).
אם אנחנו מאמינים בגבול מסוים ומשדרים אותו ועמידה בו המסר עובר חד משמעי והילדים שומעים את זה בדרך כלל.
חשוב שנסביר לילדים את הגבול, נהווה דוגמה אישית וכמובן שנהיה עקביים.
גבולות ברורים ובהירים מאפשרים לנו לנוע בתוכם בחופשיות וביטחון.
אז איך מציבים גבולות? איך בוחרים את הגבולות? ואיך מלמדים אותם בנועם ולא בכעס וצעקות? האמינו לי, אני לא רק מדריכת הורים, אני גם אמא. וכאמא, אני יכולה להגיד לכם כי הצבת הגבולות היא אפשרית בעזרת מספר צעדים וכלים פרקטיים פשוטים.
רוצים לשמוע עוד? רוצים לשתף ולהתייעץ עם מדריכת הורים מומלצת? פנו אלי להתייעצות ראשונית. אשמח להכיר את ההורה שלכם, ללמוד ולסייע לכם בהורות והגבולות שלכם.
