"אנחנו לא גדלנו ככה", כמה פעמים שמעתם את המשפט?
האם כדאי להתעסק בהשוואה הזו? האם אנחנו חיים באותה החברה?
או שהתקדמנו? אם כן, עד כמה? ועד כמה השינויים משפיעים עלינו כבני אדם? ובעיקר על גידול הילדים.
גידול ילדים בתרבות השפע מביא לעולמינו אתגרים חדשים, מסכימים?
המושג המודרני הזה מביא איתו עולם מלא בגירויים: קולות, ריחות, טעמים שמתחברים בעומס של מידע. כמדריכת הורים, מאוד הזדהתי עם הכתיבה של ורד בר שאומרת "מקרוביי כבר מכירים את המשפט הקבוע :"אני לא יכולה לשמוע עכשיו, אני מוצפת" על סוגיו השונים. זו באמת תחושבה של הצפה, שטף, רעש אדיר שממסך כל רגש, תחושה ומחשבה.
נניח לדוגמה שהגעתי לסף הכלה מסוים, וממנו אין לי את האפשרות לקלוט עוד. במצב הזה יש לי צורך באיפוס של המערכת, ושקט לזמן מה, כדי שאוכל לקחת כמה נשימות, להסדיר אותן ולהיות בקשר עם עצמי".
האם יצא לכם לחוות את מה שכתוב מעלה? האם יצא לכם ללכת עם הילדים לסופר או לקניון ולחשוב האם הם באמת צריכים את כל הגירויים האלו? המון חנויות, ריבוי אנשים וקולות, אפילו בחירת צעצוע הופכת להיות משימה של ממש.
בואו נחשוב מה התינוק שלנו צריך לעבור מלידה? מה הצרכים שלו כילד שגדל מול המציאות בה הוא גדל.
האם יכול להיות שגם לילדנו מאתגר לגדול בתקופה הזו של תרבות השפע?
מה אתם חושבים?
אמנם על הדרכת הורים ורכישת כלים להורות לא ניתן לקרוא בויקפידה, אך תוכלו לקרוא עוד באתר שלי או לפנות אלי ולקבל הדרכת הורים פרטנית הממוקדת בצורך ובפערים שלכם כהורים.
זמינה תמיד לשאלות.
