כמדריכת הורים מוסמכת, יוצא לי לחשוב ולדבר לא מעט עם הורים על רגעי הקסם שבהורות.

רגעי קסם בהורות אלו אותם הרגעים בהם אנו, ההורים, חווים הצלחות קטנות או רגעים מרגשים עם ילדינו, כשהילדים משתפים אותנו בדבר קרוב לליבם, אומרים מילה טובה, מציינים שהם אוהבים אותנו או אפילו מתפתחים ועושים דבר מה חדש, הולכים את צעדם הראשון, אומרים מילה ראשונה, שהם אוהבים אותנו או אפילו שעזרו לילד בגן או בבית הספר או אף מציעים לנו עזרה במטלות הבית. גם רגעי בילוי משותף יכולים להיות רגעי קסם- משחק, ריקוד או אפילו חיבוק חם לעיתים גורמים לנו להרגיש אוהבים ואהובים, רגעים שלעיתים קשה לחוות בהורות בעיקר בעיתות משבר, עומס בחיים ולחץ.

רגעי האושר הם נחוצים, גם לנו ההורים, אשר עומלים ורוצים לשפר את ההורות שלנו ואת התחושות שלנו וגם לילדים, כי אלו הרגעים אשר יחקקו בזיכרונם לדורות, רק לא מזמן סיפרה לי הגדולה שלי איך הייתה מאושרת כשהגענו לגן שלה לחגוג עמה את יום הולדתה החמישי (למען הסר ספק, היא כבר בת 24).

ואם אתם מרגישים שאתם לא חווים רגעי קסם רבים כאלו, אל תכעסו על עצמכם, כפי שכתבתי, קשה מאוד לחוות רגעים ותחושות במציאות הלחוצה בה אנו חיים, ניתן להתמודד עם החסמים אשר עוצרים אותנו להרגיש כך, לאט לאט, והנה מספר טיפים להורות טובה ותחושת רגעי קסם(אמנם לא כולם אך החשובים שבהם):

להלן מספר טיפים להורים בתחילת דרכם וגם כאלו שלא-

1. אל תאשימו את עצמכם- גם כשעשיתם טעות כהורים, אתם בני אדם, בני אדם טועים. תחושות תסכול, הלקאה עצמית וכעס אינן מטיבות עמכם אלא רק פוגעות, קחו את הטעות, חשבו עליה, למדו ממנה והשתפרו להמשך. מעבר לעובדה שתשתפרו כהורים, תראו לילדים דוגמה אישית בכך שכשאתם עושים טעות אתם לא כועסים, מוותרים או אף שונאים אלא משפרים ולומדים.
2. תהיו עצמכם- אני חוזרת ואומרת כי חינוך ילדים והורות הם לא קסם, אין מתכון להורות מצליחה והטיפ הכי טוב להורות שיש לי לתת הוא להיות עצמכם. החברה תמיד מכתיבה לנו נורמות ודפוסי התנהגות הנגזרות מקהילת ההורים בסביבתנו ובעירנו ומעוד שלל סיבות. לעיתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו בפני דילמות שונות בהורות – האם לקנות לילד.ה טלפון חדש (על אף שהחלפנו אותו ממש לא מזמן?), באיזה גיל לקנות לילד טלפון?האם לתת לילדה לישון אצל החברה? האם לאפשר למתבגר.ת שלנו ללבוש מה שעולם על רוחם? האם לקנות לילדים מותגים? ועוד ועוד. חשוב להבין כי אין כאן נכון ולא נכון, למדו את הגבולות שלכם ואת הערכים ההוריים שלכם ופעלו על פיהם, כל הורה יודע מה טוב עבורו, עבור ילדיו ועבור משפחתו מבחינת ערכיו, מצבו המשפחתי ועוד.
3. צרו הרגל לשיח וסביבה לשיחות- נסו להרגיל את עצמכם ואת הילדים שלכם לשוחח ולדבר בסביבה נוחה, סביבה ללא הסחות דעת, ללא אנשים חיצוניים אשר תיצור תחושה נעימה לדבר ולשתף. ברגע שתרגילו את עצמכם ואת הילדים שלכם שאתם מדברים בסביבה נוחה, נעימה ומקבלת הילדים יתרגלו ויפתחו אליכם, לא צריך להיות מדריכת הורים מומלצת כדי לתפוס פינה או שיחה שקטה עם הילדים.

זקוקים למפגשי הדרכת הורים? רוצים להפגש עמי להנחיית הורים פרטנית או בקבוצות?

אשמח להכיר ולמנף את ההורות שלכם שלב אחד קדימה. מוזמנים ליצור קשר או לקרוא עוד.

שלכם, גליה

האם אתם מאמינים שלתקשורת עם ילדינו יש חשיבות רבה?

בספר, הלוחשות לתינוקות של טרייסי הוג, כתוב: " ההורות אינה נשפטת על פי האופן שבו את מאכילה, מחתלת את ילדייך או כיצד את מרדימה אותם,

הורות טובה מתפתחת לאורך שנים, כשילדייך גדלים ואת לומדת להכירם כבני אדם"

דבר שבשלב מאוחר יותר מעודד אותם לבוא אלייך לשם קבלת עצה ותמיכה.

אני מאמינה בלב שלם שכדי שהילדים שלנו יבואו להתייעץ איתנו עלינו להכיר את הילד שלנו כבר מלידה.

תקשורת בעייני היא השיח שמתרחש ברגעים הראשונים, מהימצאות התינוק בבטן, היוולדותו ומתפתחת לאורך כל השנים..

ככל שנהיה קשובים לקול הפנימי שיילדנו משמיעים כך נוכל לעזור להם לסמוך עלינו,

תקשורת בעיניי היא הרגישות לקולות, לשפת הגוף, לסימנים ולתנועות.

היא השיח הראשוני שאנו מתחילים לנהל עם ילדנו.

כבר כאשר ישנו בכי, אלו סימנים ראשונים שהילד שלנו זקוק לנו!

חשוב לתת ביטוי לכל רגש כולל הבכי, לתגובות שלנו משמעות רבה- בין מדובר בליטוף, הרמה על היידים או במקרים מסוימים אף עמידה לצד הילד על מנת לסגל לו יכולת התמודדות עצמית ותחושה שאנו, ההורים לצידו, שומרים עליו.

אנחנו כהורים, צריכים להבין מה ילדנו מנסה לאותת לנו? זה הבסיס לתקשורת,

ככל שנהיה רגישים ונלמד להקשיב כך ילדנו ילמד להחזיר לנו חום ואהבה, החל מחיוך קטן ועד חיבוק אוהב.

להלן מספר דגשים חשובים בעיני ביצירת תקשורת עם התינוק-

הראשון- הקשבה, אנו רוצים לסגל לילדים שלנו יכולת הקשבה, וכן יכולת שיתוף. לכן, אם נתמיד בלהקשיב לו מגיל צעיר, בין אם כשבוכה ומנסה לאותת לדבר מה ובין אם משרבב מילים או צלילים בפיו, חשוב שנתייחס, נקשיב לו ואף ננסה להגיב במידת הצורך והאפשר.

השני- דאגו לשדר חום ואהבה ולעטוף את ילדכם. חום ואהבה הינו אחד מהצרכים הבסייסים של כל התינוקות בעולם, אל תשכחו לחבק, לנשק ואף לעטוף את הילד שלכם. פעולות אלו ישרישו אצלו את התובנה שהוריו מכילים ואוהבים אותו עוד מגיל צעיר וישפיעו רבות על תהליך ההתבגרות שלו ותחושתיו.

והשלישי אך ממש לא האחרון- עידוד, דאגו לעודד את התינוק כשהוא מגלה את העולם ויוצר אינטרקציות או פעולות חדשות. בין אם הוא ניגש לחבר, מתהפך על בטנו או אף זוחל אל עבר צעצוע או דבר מה שלכד את תשומת ליבו. עידוד (במידה הנכונה כמובן), יעצים את תחושות התינוק ויגרום לו לשוב ולחזור על הפעולות שביצע ובעתיד, לבצע עוד פעולות כשייתכן ויחשוש מהן ללא תמיכה ועידוד מהאנשים הכי חשובים לו, ההורים שלו.

מחפשים מדריכת הורים במרכז? מדריכת הורים באשדוד? אשת מקצוע להתייעץ ולשתף? מוזמנים לדבר איתי!

האם כדאי להתעסק בהשוואה הזו? האם אנחנו חיים באותה החברה?

או שהתקדמנו? אם כן, עד כמה? ועד כמה השינויים משפיעים עלינו כבני אדם? ובעיקר על גידול הילדים.

גידול ילדים בתרבות השפע מביא לעולמינו אתגרים חדשים, מסכימים?

המושג המודרני הזה מביא איתו עולם מלא בגירויים: קולות, ריחות, טעמים שמתחברים בעומס של מידע. כמדריכת הורים, מאוד הזדהתי עם הכתיבה של ורד בר שאומרת "מקרוביי כבר מכירים את המשפט הקבוע :"אני לא יכולה לשמוע עכשיו, אני מוצפת" על סוגיו השונים. זו באמת תחושבה של הצפה, שטף, רעש אדיר שממסך כל רגש, תחושה ומחשבה.

נניח לדוגמה שהגעתי לסף הכלה מסוים, וממנו אין לי את האפשרות לקלוט עוד. במצב הזה יש לי צורך באיפוס של המערכת, ושקט לזמן מה, כדי שאוכל לקחת כמה נשימות, להסדיר אותן ולהיות בקשר עם עצמי".

האם יצא לכם לחוות את מה שכתוב מעלה? האם יצא לכם ללכת עם הילדים לסופר או לקניון ולחשוב האם הם באמת צריכים את כל הגירויים האלו? המון חנויות, ריבוי אנשים וקולות, אפילו בחירת צעצוע הופכת להיות משימה של ממש.

בואו נחשוב מה התינוק שלנו צריך לעבור מלידה? מה הצרכים שלו כילד שגדל מול המציאות בה הוא גדל.

האם יכול להיות שגם לילדנו מאתגר לגדול בתקופה הזו של תרבות השפע?

מה אתם חושבים?

אמנם על הדרכת הורים ורכישת כלים להורות לא ניתן לקרוא בויקפידה, אך תוכלו לקרוא עוד באתר שלי או לפנות אלי ולקבל הדרכת הורים פרטנית הממוקדת בצורך ובפערים שלכם כהורים.

זמינה תמיד לשאלות.